זה לא אתה זו אני – להיות תקוע בעבר ולהחמיץ את ההווה

נכון שלפעמים אנחנו חווים מערכות יחסים שלא מובילות לשום מקום? הוא נחמד או היא נחמדה אבל פעם אחרי פעם מערכות היחסים לא ממריאות לשום מקום אלא רק מדשדשות, דועכות או פשוט נגמרות לפני שהתחילו. למה זה קורה ואיך למנוע?

אחת הסיבות המרכזיות לתקיעות במערכות יחסים קשורה לסיום ולהתחלה.

יש שיר ידוע שנקרא "סוף הוא תמיד התחלה", והוא מתחיל במילים:
סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.
– טוב יותר?
– רע יותר?
– לא יודעת מה יותר.
משהו אחר.

זה נכון סוף הוא תמיד התחלה אבל…

על מנת שסוף יהיה התחלה של משהו חדש ה-משהו הישן צריך להסתיים.

לפעמים אנחנו נאחזים במערכת היחסים הקודמת ולא עוזבים. נכון שהיא הסתיימה אבל הראש עדיין שם, בבן הזוג או בת הזוג הקודמת. הרבה פעמים אנחנו "טוחנים" את מה שהיה. מה אני עשיתי, מה היא עשתה, מה היה קורה אם הייתי אומרת, עושה אחרת וכו'. במצב כזה מרחב הפעולה שלנו מצטמצם. אנחנו תקועים בעבר ומפספסים את ההווה ואת העתיד.

מבחינה אנרגטית סיום שאנחנו תקועים בנו, נשאר תקוע אצלנו במרכז הלב, ואז אנחנו לא פנויים להתחיל מערכת יחסים חדשה.

גם אם נדמה לנו שכן אותה מערכת יחסים חדשה מתחילה ומסתיימת במהירות או מדשדשת שוב שוב.
אם לא נרפה מהמערכת היחסים הקודמת לא יהיה לנו מקום להכיל משהו חדש ואז נשאר תקועים. לא פנויים רגשית להתחיל מערכת יחסים חדשה שכן כל הזמן נהיה עסוקים ב-איך לא לסיים את הקודמת.

אז מה עושים כדי לשחרר מערכת יחסים שהסתיימה?

להכיר בסיום

הצעד הראשון לשחרר מערכת יחסים היא להבין שהיא הסתיימה. נשמע מוזר הלא היא הסתיימה מזמן אז למה הכוונה? הכוונה היא להודות בנינו לבין עצמנו שזה הסתיים, נגמר ודי. במילים גבוהות יותר לתת הכרה בסיום. להכיר בו. וכל דבר שאנחנו מכירים בו מתעצם…

להבין את השיעור

אחרי שהסכמנו להודות שמערכת היחסים הסתיימה חשוב להבין שכל חוויה בחיים, כולל מערכות יחסים הם למעשה משהו שהנשמה שלנו בחרה כדי ללמוד ולהתפתח. לכן כדי שמערכת היחסים אכן תסתיים מבחינתנו, גם ברמה הנשמתית וגם ברמה הארצית, חשוב להבין איזה שיעור היה לנו שם. זאת אומרת מה למדנו ממערכת היחסים הזאת. אם התשובה היא שבן הזוג שלי היה… (קללה כלשהי) זה לא נחשב לימוד. תשובה משמעותית היא למשל למדתי כמה חשובה פתיחות. למדתי לתת ולקבל אהבה. למדתי מה זו אינטימיות אמיתית, למדתי כמה חשובה סבלנות או משהו בסגנון הזה. הלימוד צריך להיות משהו משמעותי להמשך החיים, אחרת אין לא התבצע לימוד משמעותי.

להתמקד בדרך ולראות את ההתמרה

זה נכון לפעמים סיום של מערכת יחסים הוא משהו מכאיב מאד. "חיבור למודעות על" מלמדת אותנו שבמקום להתמקד בכאב עדיף להתמקד בדרך שעשינו בזכות אותה מערכת יחסים ולראות את התפתחות שחווינו. לפעמים דווקא מערכות היחסים שהסתיימו בצורה הכואבת ביותר הן גם מערכות היחסים שסייעו לנו לצמוח ולהתפתח בצורה המשמעותית ביותר כבני זוג, כאנשים בוגרים וכו'. לכן במקום להתמקד בכאב שמביא איתו הסיום לשמוח על ההתפתחות שהייתה שם, ועל השיעור שלמדנו.
אחרי כל סיום יש התחלה חדשה אבל כשהיא תהיה באמת מצמיחה ובריאה עבורנו אנחנו צריכים לסיים את התהליך הקודם ברגש גבוה. כלומר בשמחה, בסיפוק וכו' ואז נתחיל את החוויה הבאה, את מערכת היחסים החדשה שלנו ממקום טוב יותר. ממקום של התעלות ולא ממקום של חולשה והתפרקות.

להגדיר מה אתה רוצה ולהסתכל קדימה

לבסוף חשוב מאד להגדיר לעצמנו לאן אנחנו רוצים להגיע. בסיום של מערכות יחסים קל מאד לשקוע בעבר ובמרה שחורה על דברים שהיו או לא היו. על דברים שעשיתי או יכולתי לעשות אחר. במקום זאת הרבה יותר יעיל בסיום מערכת יחסים להגדיר לעצמנו מחדש לאן אנחנו רוצים להגיע. איזו מערכת יחסים אנחנו רוצים בחיים שלנו. להסביר לעצמנו את המאפיינים והאיכויות שלה (רצוי מאד גם בכתב) ואז, כפי ש"חיבור למודעות על" מלמדת: להכיר בסיום, להבין את השיעור ולהמשיך הלאה מתוך שמחה על הדרך שעברנו ועל ההתפתחות והצמיחה שחווינו.

.

אהבת את התוכן ?הרשם לקבלת וידאו/מאמר חדש למייל האישי שלך...זה בחינם!

שם * דואר אלקטרוני *

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *